עו"ד נועם קוריס- דונלד טראמפ, איראן, בנימין נתניהו ופיגוע רב נפגעים

עו"ד נועם קוריס- פיגוע רב נפגעים

סיקור של פיגוע רב נפגעים במרכז העיר המרכזית, ארגון טרור רצחני, אמירות חריפות של ראשי המדינה, התייחסות וסיקור בינלאומיים ותמונות קשות.

אם או בלי קשר ישיר, נטען או מוכח לאיראן, אם או בלי אמירות מלחמתיות מטהרן שצוטטו מפיו של רוחאני או חמינאי, מסתבר שסיקור באינטרנט או באמצעי התקשורת, של פיגוע טרור מחריד ובלתי צפוי מושך את התעניינות הגולשים ומזנק מהר למדי לראש טבלת תוצאות החיפוש באינטרנט של אותו סיקור בזמן אמת, ואף נותר שם בדרך כלל בראש טבלת החיפושים במילים הרלבנטיות , גם לאחר שעובר זמן.

זה לא משנה אם תשודר תמונה של הציוץ מהטוויטר של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהתייחס לפיגוע הטרור המתועב או אולי סרטון של ראש הממשלה בישראל בנימין נתניהו בקשר לאותו אירוע נורא.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט 

תוצאות שליליות בגוגל, תיאורים של אירועים קשים, ימשכו בדרך כלל יותר תשומת לב ותנועה מתוצאות חיוביות או ניטרליות ואומנם רבים מהמומחים לניקוי תוצאות בגוגל מעדיפים להמליץ על אסטרטגיית דחיקת תוצאות שליליות על פני פעולות שמטרתן להסיר תוצאות שליליות מגוגל לחלוטין, למרות שלעיתים זה דבר אפשרי.

אומנם בית המשפט בישראל קבע השנה שבהתייחס למנוע החיפוש גוגל, הרי ש"מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, והמידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע".

אבל מה לעשות שבמציאות, רובנו מבצעים חיפושי גוגל לגבי שמותיהם של אנשים מסוימים הנקרים בדרכנו, במסגרת יחסי עבודה או יחסים אישיים והעדפות החיפוש שלנו בגוגל לעיתים, קובעות הרבה לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים.

י’ למשל, הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.

מסתבר שבעבר, לפני 15 שנים, נחשדה י’ בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.

עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי אתר חדשות מוביל, כאשר בכותרת הכתבה באותו אתר התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לא מחמיא, על כך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.

אין לי’ שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י’ הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.

בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י’, והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.

אתר חדשות מוביל זה שכולנו מכירים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים באתר החדשות הזה ונותן לו גם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.

יוצא מכך, שהיום, 15 שנים אחרי שי’ נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י’ הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י’ בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה באתר החדשות שבה מופיעה שמה של י’ ועובדת החשדות נגדה.

את גוגל וגם את אתר החדשות לא מעניין שהחשדות נגד י’ נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון עבר והתוצאה החד משמעית היום היא, שכאשר ילידה של י’, תלמידיה של י’ בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י’ חשודה- עדיין.

אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על אתר החדשות להסיר כתבה שהייתה “אמת לשעתה”, ונכון שי’ יכולה לפנות לאתר החדשות לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספת לפיה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר עניין ושתמיד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י’ בחקירות משטרה.

אני מניח שהבעיה של י’ היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר “הזכות להישכח” מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.

האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק “כתבה” באתר החדשות המוביל ולא צריך אפילו לפנות לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י’, בתור המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.

בעניין דומה, מישהי אחרת שאיזה פלוני כתב נגדה בבלוג באינטרנט ובו הפליא כנגדה באמירות קשות, רמיזות בעייתיות, פרשנויות מגמתיות וכל מיני פרסומים, שיש מי שיאמר שיש בהם לשון הרע ויש מי שסתם יגיד שהם מבישים ומטרידים ועל ידי רכלנות, ירידה נמוך ושימוש חוזר בשמה של המישהי ועוד כמה דפוסים יחד עם אובססיביות, יצרו יחד מצב שבו כל מי שהקיש את השם של המישהי בגוגל, הגיע בתוצאה הראשונה לאותו בלוג באינטרנט, שתוחזק באובססיביות, על ידי אותו הפלוני.

זמן קצר אחרי ש הבלוג הזה נגד המישהי הוסר, ואחרי שהיא חגגה ושמחה, והיא שאלה אותי מה דעתי לגבי כל האיזכורים שאותו פלוני אובססיבי פיזר נגדה באינטרנט, "איך נפתרים מהם?" היא שאלה.

השאלה שלה הזכירה לי סיפור מספר שכתבה מדונה על מיסטר פיבודי והתפוחים, היא סיפרה בפתח ספרה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ - 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור חופר על ידי הבעל - שם - טוב (הבעש``ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת.

הסיפור מספר על רב מסוים, שלאור טעות בפרשנות של ילד אחד, עיירה שלמה נשטפה בלשון הרע נגדו מבלי שניתנה לו האפשרות אפילו להתייחס וכאשר לאחר שהתבררו העובדות לאותו הילד והסתבר שאותו רב שילם מראש על תפוחים שנטל ממר פיבודי ולא גנב אותם, ביקש הילד לכפר על מעשיו ואותו הרב העלה את הילד על הר גבוה, וקרע לגזרים כרית נוצות גדולה שנטל עימו.

אין ספור הנוצות שהתפזרו ברוח החזקה מראש ההר, התפזרו בכל הכפר והמרחבים שסביבו. "גזרי הנוצות שהתפזרו לכל עבר", אמר הרב, "הן גזרי לשון הרע שפורסמו והרכילויות", עכשיו רק צריך לאסוף אותן חזרה אל תוך ציפת הכרית.

אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס – חברות הביטוח וקיזוז המע"מ

עו"ד נועם קוריס – חברות הביטוח וקיזוז המע"מ

כתבתי כאן לפני כמה ימים על פסיקה תקדימית בבית המשפט בנתניה בעניין יבוא רכב מקביל.

העירו את תשומת ליבי בנוגע לאותו פסק הדין, שניתן למצוא בו אפילו עניין מעניין יותר בקשר לחברות הביטוח, בעניין קיזוז המע"מ.

הסיפור הוא סיפור פשוט שלצערנו קורה יום-יום, יש תאונת דרכים, בעל הרכב הנפגע מזמין שמאי ומתקן את רכבו, ואז שולח את החשבון לחברת הביטוח, במקרה הזה חברת הביטוח שירביט.

חברת הביטוח בודקת את החשבון ואז קובעת שאת רכיב המע"מ בקשר לתיקון היא לא צריכה לשלם, כי המדינה תשלם אותו במקומה, לפחות אם מדובר בעוסק מורשה או בחברה בע"מ.

כך, להערכתי מיליארדים של שקלים, שהינם רכיב המע"מ בנזקי רכבים בתאונות דרכים לא משולמים למבוטחים על ידי חברות הביטוח, אלא שהנפגעים מופנים לקבל את רכיב המע"מ באמצעות החזרי מע"מ, בדיווח העוסק שלהם לשלטונות.

חברת הביטוח שירביט המורגלת כל כך בנוהג של לא לשלם את רכיב המע"מ לנפגעים ומבוטחים, הרהיבה טיעונים באותו דיון ואף הסבירה שעל מבוטח לקחת יעוץ מקצועי בתחום המיסים בכדי שהיא לא תשלם את רכיב המע"מ, והמדינה תשלם במקומה.

שופט אמיץ אחד בבית המשפט בנתניה, הסביר בפסק דינו לשירביט ואולי גם לשאר חברות הביטוח, שלפחות לדעתו, אי אפשר לכפות על נפגע בתאונה להתחיל להתדיין עם שלטונות המס בשביל לחסוך לחברת הביטוח כספים, וכדבריו בפסק הדין: "לא מקובלת עלי הגישה לפיה מי שניזוק בין היתר בתשלום מע"מ (להבדיל מעסקה רצונית שהובילה לתשלום מע"מ) צריך לנסות לשכנע את מע"מ לקזז את המע"מ ששילם במסגרת עיסקו..."

אומנם פסק הדין ניתן נגד חברת הביטוח שירביט, אבל נראה שהחלטת בית המשפט בהחלט יכולה להתאים גם למקרים הקשורים ליתר חברות הביטוח ואולי עוד תובעים נחושים ושופטים אמיצים יביאו להפסקת הסבסוד של חברות הביטוח מכספי משלמי המיסים ומקופת מע"מ והמדינה.

 

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, שירביט, מע"מ

עו"ד נועם קוריס – על גירושין, על כתובה ועל ריבים על מחצית דירה

ל' ניסן התשע"ז 17:34 26.04.2017

נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוג עו"ד נועם קוריס ושות' הצטרפו אלינו בפייסבוק נועם קוריס עו"ד  

בשנת 1999, בתור סטודנטים למשפטים, למדנו בבית הספר למשפטים, שכשאר זוג יהודי רוצה להתגרש בישראל קיימת בעניינים מסויימים סמכות מקבילה לפי החוק, לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה.

במילים אחרות, יוצא שאם כבר מחליטים להתגרש אז כדאי למהר ולהיות הראשון שפונה לערכאות, שכן הפנייה הראשונה היא זו שקובעת עם בית הדין הרבני ידון בסכסוך או בית המשפט לענייני משפחה.

הסמכויות המקבילות לכאורה הביאו למצב, שבו מהירה אצבע על ההדק, ולא פעם גם עורכי הדין עוד מאיצים בלקוח או הלקוחה למהר ולהתחיל בהליך הגירושין, בשביל להיות הראשון ולקבל יתרון.

אז הרבה זמן עבר מאז שסיימתי את בית הספר למשפטים והיום המצב שונה, בתי המשפט כמו גם בתי הדין הרבניים לא ממהרים ללכת שבי וכך למשל במקרים בהם אישה דורשת מחצית מהרכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להניח שבית הדין הרבני יקבע שהיא אינה זכאית עוד לכתובה.

עו"ד אלכסנדר כהן (עו"ד אלכס כהן) שעוסק במשפטי גירושין מספר לי, ששוב ושוב מגיעים אל משרדו גברים, אנשים שבורים, לאחר שעלתה תמונה בראשם, לפיה בגירושין האישה תקחח את מחצית הכסף ממכירת הדירה, וגם תדרוש ותקבל את פדיון דמי הכתובה, ובכך למעשה תיקח גם את חצי הדירה השני, שלהם.

עו"ד כהן מסביר, שמרוץ הסמכויות המוכר אומר, שהתביעה בין הצדדים, שהוגשה קודם לבית הדין הרבני- תתנהל בבית הדין הרבני, ואם קודם הוגשה לבית משפט לעניינ י משפחה תתנהל בו.

אם האישה תגיש את התביעה קודם לבית משפט לענייני משפחה, ענייני הרכוש יישמעו שם, ואחר כך האישה יכולה גם לתבוע את כתובה ברבנות. עם זאת האישה לא תקבל תשלום כפול, לפי פסק דין בבלי, כל שקל שהאישה מקבלת בחלוקת רכוש בבית משפט לענייני משפחה, יש להוריד מהכתובה. כך, שאם הכתובה היא למשל 555,555 שקלים, והצדדים מכרו דירה, ונשאר להם אחרי סילוק חובות 600,000 לכל אחד, יראו את הבעל כאילו כבר שילם את דמי הכתובה האמורה.

אבל יש להבדיל, בין תביעות למזונות ילדים, שגם אם רוצים לנהל ברבנות (בית הדין הרבני), האישה עלולה למשוך את הדיון בנושא אל בית המשפט לענייני משפחה, להבדיל מהדיון בסכסוכים על הרכוש.

לכן, לא צריך לפחד, כמו שאומרים השופטים, אי אפשר "לקבל גם וגם", ולכן מי שתבעה בבית משפט לענייני משפחה, לא תקבל את הכתובה בנוסף לתביעתה, ככל שמה שקיבלה בחלקת רכוש עולה על הכתובה.

עו"ד כהן מספר, שאחרי שהגברים מקבלים תמונה נכונה על המצב המשפטי שלהם, יכול המשפט להתנהל על מי מנוחות, ולמרות הסמכויות המקבילות בישראל, אישה לא יכלה לקחת מבעלה במסגרת גירושין, את מה שלא מגיע לה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס – על וואלה תקשורת, משטרת ישראל, ולקוחות מסויימים

עו"ד נועם קוריס –  על וואלה תקשורת, משטרת ישראל, ולקוחות מסויימים

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

השבוע פנה אלי לקוח קבוע שלי והתייעץ איתי לגבי איזה עניין, הוא אמר לי שהוא "רוצה לוודא" שמותר לו לעשות איזה משהו שלדבריו "כולם עושים".

לאור חיסיון של יעוץ עו"ד לקוח, בואו נאמר, שהוא התייעץ איתי לגבי סוג של פרסום באינטרנט, ולא אכנס כאן יותר לעומקו של יעוץ, רק אציין שמייד הסברתי לו את האיסור, ואחרי שניסה להתעקש גם שלחתי לו בווטסאף, גם את נוסח החוק הרלוונטי.

תקשיבו, זה עדיין לא שכנע אותו, הוא התקשר אלי ונתן לי דוגמאות של אחרים שמפרסמים בצורה שבה הוא רוצה לפרסם, לדבריו.

הוא אפילו שלח לי בווטסאף, פרסום קצת דומה למה שהוא תיאר, של מישהו אחר.

בכל מקרה, ההתעקשות שלו פתאום הזכירה לי לקוח אחר, שבשנת 2005 הפעיל את אחד מאתרי האינטרנט הגדולים והמובילים בישראל וביקש "רק לוודא" איתי, שגם לו מותר לפרסם הימורים בחו"ל, כמו בוואלה, נענע ו MSN.

אז דרך אגב, באמת בכל האתרים הגדולים היו המון פרסומים ובאנרים שהובילו לאתרי הימורים גדולים בחו"ל, בעיקר בארה"ב.

אז מכוון שלא הכרתי היטב את התחום, עשיתי קצת בדיקות של החוקים השונים, וראיתי שחוק העונשין, בסעיף 224 וב סעיף 227, שאומר כך:

 "השתתפות בעריכת הגרלות והימורים

227. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו – מאסר שנה אחת כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(33)."

אוסרים על פרסום הימורים בישראל, למיטב הבנתי ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של הימורים אלו, זה גם מה ששלחתי לו.

אני זוכר שהוא ממש התאכזב, אולי הוא אפילו כעס, לאתרים כמו וואלה, נענע, MSN היה כבר אז יעוץ משפטי מהמשרדים הנחשבים בישראל. "איך הם מפרסמים?" הוא הקשה אלי.

"אתה עו"ד, תעשה שגם אני אוכל לפרסם כמוהם!"

זה היה מאוד מתסכל, הרי לאתרי הענק האלו, שבבעלות מיקרסופט וואלה תקשורת ונענע יש יועצים משפטיים ידועים, והנחתי שמפעילי האתרים התייעצו עימם, ואפילו הלקוח שלי התעקש ושאל אותי, מה הבעיה "לשעות כמו כולם", ורק אני לא מצאתי איך לאפשר ללקוח שלי לפעול לפי שאיפותיו העיסקיות, ובמסגרת החוק.

אני זוכר שחפרתי וחפרתי וממש ניסיתי למצוא פתרון חוקי ואז פתאום אחרי כמה ימים הלקוח שלח לי סמס עם המילה "תודה!" ועוד כתבה על כך שמשטרת ישראל פשטה על משרדי וואלה, וחקרה חשודים, ותפסה חומרים- והכל בגלל פרסום הימורים לא חוקיים ובדיוק אותם הבאנרים.

אחרי זמן קצר גם פורסם, שהמשטרה פשטה על משרדי נענע, MSN, וספורט און ליין. הנה זה עדיין מופיע כאן:

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1067681

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3194450,00.html

אז לא עקבתי אחר כך על הפרשה של ההימורים בוואלה, ולא בדקתי האם העמידו מישהו לדין בעניין, אבל אין לי ספק שהיום כבר אף אתר גדול לא מפרסם הימורים בצורה לא חוקית.

עכשיו מה שנשאר לי זה לחזור שוב אל הלקוח שלי מעכשיו, ולהסביר לו את דעתי על "כולם עושים" ו"כמו כולם".

עו"ד  נועם קוריס, נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, וואלה, הימורים, משטרת ישראל, כמו כולם

בית המשפט העליון אישר להאריך מעצר בפעם השמינית

בית המשפט העליון אישר להאריך מעצר בפעם השמינית

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בבקשה שמינית להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק) ב-90 ימים החל מיום 12.9.2018 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 43725-03-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

ביום 21.3.2016 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח, ניסיון רצח וקשירת קשר לפשע. כתב האישום תוקן ביום 27.3.2018 כך שאוחד עם כתב אישום שהוגש נגד בנו הקטין. עניינו של המשיב נדון פעמים מספר לפני בית משפט זה והעובדות הרלוונטיות הובאו בהרחבה במסגרת החלטות קודמות שניתנו בעניינו (בש"פ 6151/16; בש"פ 2864/17). על כן, לא ראיתי צורך לפרטן פעם נוספת. די לציין כי על פי המסכת העובדתית המיוחסת למשיב כפי שזו מופיעה בכתב האישום המתוקן, הוא קַשָר קֶשֶר עם בנו לגרום למותם של מכּרים המסוכסכים עם בנו, ובהמשך לכך הגיעו השניים לביתם של המכּרים ודקרו אותם בעזרת סכינים, באופן אשר גרם למותו של אחד מהם.

בד בבד עם הגשת כתב האישום המקורי הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה, ומאז הוגשו מספר בקשות להארכת מעצרו של המשיב. זוהי כאמור הבקשה השמינית להארכת מעצרו.

השתלשלות ההליכים בתיק העיקרי

כבר כעת יצוין כי ההליכים נגד המשיב ידעו עליות ומורדות. לאחר שהחל משפטם של המשיב ובנו, ולאחר שהתקיימו שמונה ישיבות הוכחות, השניים הודו במיוחס להם וביום 18.5.2017 הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון. ואולם, ביום 26.6.2017 הגיש המשיב בקשה לחזור בו מהודאתו. ביום 18.7.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, בנמקו כי מדובר בניסיון להשגת יתרון דיוני לו ולבנו. אלא שביום 31.8.2017 הגיש גם בנו של המשיב בקשה לחזור בו מהודאתו. במסגרת הדיונים בבקשה ההיא מסרה המבקשת כי היא אינה מתנגדת לבקשת הבן, אך לצד זאת הודיעה כי ביטול הסדר הטיעון עמו יביא גם לביטול הסדר הטיעון עם המשיב.

ביום 1.11.2017 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת הבן לחזור בו מהודאתו, וכפועל יוצא מכך ביטל את הכרעת הדין בעניינם של המשיב ובנו. שבעה ימים לאחר מכן החליט המותב שדן בתיק (השופטים ש' דותן, מ' לוי ו-י' לוי) לפסול עצמו על מנת להגן על זכויותיו של המשיב כנאשם, והתיק הועבר למותב חדש (סגן הנשיא ג' נויטל והשופטים ט' חיימוביץ ו-ג' גונטובניק). ביום 15.1.2018 דחה המותב החדש את בקשת המבקשת להמשך שמיעת התיק מהמקום שבו הפסיק המותב הקודם (סיום פרשת התביעה), נוכח הצורך בהתרשמות ישירה מן העדים. בעקבות זאת, החל המותב החדש בשמיעת הראיות בתיק מההתחלה.

טענות הצדדים

לטענת המבקשת, מסוכנותו של המשיב נלמדת מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום, והיא אינה ניתנת לאיון באמצעות חלופת מעצר. מסוכנותו אף נלמדת מתסקירי המעצר האחרונים שניתנו בעניינו, המצביעים על כך שבתקופה שחלפה לא חלה הפחתה משמעותית במסוכנות הנשקפת ממנו, ושקיים סיכון להתנהלות אלימה מצדו בסיטואציות דומות בעתיד. כן קיים חשש ממשי להימלטותו מאימת הדין, נוכח העבירות החמורות המיוחסות לו ונוכח העובדה שהוא נמלט מהמשטרה במשך כארבעים ימים בטרם הסגיר עצמו. באשר לקצב התקדמות ההליך, המבקשת ציינה כי עד כה התקיימו ארבעה מועדי הוכחות לפני המותב החדש בהם נשמעה עדותם של חמישה עדי תביעה, וקבועים שישה מועדי הוכחות נוספים. עוד טענה המבקשת כי התמשכות ההליכים רובצת לפתחו של המשיב ובנו, אשר בעקבות חזרתם מהודאתם החל משפטם מחדש, וזאת לאחר שהתקיימו שמונה דיוני הוכחות במהלכם נשמעו 19 עדים. התנהלותם של המשיב ובנו לאורך המשפט מלמדת על ניסיונם למשוך זמן ולעכב את מתן פסק הדין בעניינם.

בא-כוחו של המשיב טען מנגד כי יש לדחות את הבקשה ולבחון את מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני. באשר לקצב התמשכות ההליך, המשיב עצור מזה כשנתיים וחצי. אמת היא כי מדובר בהשתלשלות הליכים מיוחדת, אולם המשפט אינו צפוי להסתיים בקרוב ואף הערכות המשיבה בבקשות הקודמות באשר לקצב ההתקדמות הצפוי התבדו. באשר לעילות המעצר, עילת השיבוש שהייתה קיימת בעבר התאיינה נוכח העובדה שהעד היחיד הקושר את המשיב למעשה הדקירה כבר העיד. באשר לעילת המסוכנות, שירות המבחן העריך כי נשקפת מהמשיב מסוכנות בינונית. כמו כן, המדובר באדם בן שישים, נעדר עבר פלילי, שמעורבותו בכתב האישום מינורית. הוא אסיר למופת המשמש כקצין חינוך בכלא. לצד זאת יש לקחת בחשבון את חזקת החפות העומדת למשיב, בפרט נוכח העובדה שמהרגע הראשון בחקירתו הוא עמד על חפותו, ויש נגדו עדות יחידה של קטין שנפלו בה סתירות. גם בית משפט זה (בש"פ 9567/17, השופטת י' וילנר) סבר בעבר כי נוכח התמשכות ההליכים נקודת האיזון נעה לעבר זכותו של המשיב לחירות, ועל כן הורה על בחינה של שחרורו לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני. בהמשך לכך שירות המבחן ערך תסקיר אשר בסיכומו המליץ על שחרורו לחלופה. בית המשפט המחוזי אמנם לא אימץ המלצה זו, אולם מאז חלפו כשבעה חודשים, ובשים לב לכל האמור, יש הצדקה לבצע בחינה מחודשת של אפשרות שחרורו.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפנַי בית המשפט העליון, הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

כידוע, במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק נדרש בית המשפט לערוך איזון בין הפגיעה בחירות הנאשם, לו עומדת חזקת החפות, לבין האינטרס הציבורי של שלום הציבור ובטחונו (ראו למשל: בש"פ 6298/18 ‏מדינת ישראל נ' אלמליח, פסקה 7 (13.9.2018); בש"פ8524/17 מדינת ישראל נ' פוגל (3.1.2018)). במסגרת איזון זה יש לשקול, בין היתר, את מידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם; חומרת העבירה המיוחסת לו, בשים לב לאופייה ולנסיבות ביצועה; עוצמת החשש מפני שיבוש הליכי משפט מצדו; חלוף הזמן ממועד מעצרו; קצב התקדמותו של ההליך המשפטי (וראו: בש"פ 5443/18 מדינת ישראל נ' אביטן, פסקה 7 (9.8.2018); בש"פ1087/18 ‏מדינת ישראל נ' פוגל, פסקה 19 (1.3.2018)). ככל שתקופת המעצר מתארכת, נעה נקודת האיזון לטובת חירותו של הנאשם. יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו וליתן את הדעת לנסיבות ולגורמים שהביאו להתמשכותו של ההליך המשפטי (ראו למשל: בש"פ 419/18 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 19 (25.1.2018); בש"פ 5705/14 מדינת ישראל נ' שליו, פסקה 16 (2.9.2014))

יישום אמות מידה אלה בעניינו של המשיב מוליך למסקנה כי יש להורות על הארכת מעצרו. נגד המשיב עומד כתב אישום המייחס לו עבירת רצח, העבירה החמורה בספר החוקים, כמו גם עבירות חמורות נוספות. עבירת הרצח מקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית, ורק במקרים נדירים ויוצאי דופן ניתן יהיה להסתפק בחלופה למעצרו של מי שמואשם בה (וראו למשל: בש"פ5802/18‏ מדינת ישראל נ' אברג'יל, פסקה 9 (9.8.2018); בש"פ 6355/18 ‏מדינת ישראל נ' ותד, פסקה 9 (13.9.2018)). אף על פי כן, בעניינו של המשיב נבחנה חלופת מעצר, אולם בית המשפט המחוזי מצא כי אין בה כדי לאיין את מסוכנותו, וגם ערר שהגיש על החלטה זו – נדחה (בש"פ3979/18). לכך יש להוסיף את החשש להימלטות המשיב מהדין. לא זו בלבד שעבירת הרצח המיוחסת לו מקימה חשש אינהרנטי להימלטות מן הדין עקב חומרת הענישה שהיא נושאת בצדה (ראו, למשל: בש"פ 1363/18 ‏מדינת ישראל נ' טחימר, פסקה 10 (21.2.2018); בש"פ 3790/18מדינת ישראל נ' טחימר, פסקה 9 (21.5.2018)), בעניינו אף קיים חשש ממשי הנובע מהעובדה שהוא עצמו נמלט מן הדין בתחילת ההליך.

באשר לקצב התקדמות ההליך, לאחר עיון בהחלטות המותב המקורי שדן בעניינו של המשיב, בבקשות הקודמות להארכת מעצרו ובהחלטות שניתנו בעניינן, שוכנעתי כי התמשכות ההליך אינה רובצת לפתחה של המבקשת. בקשתו של המשיב לחזור בו מהודאתו וההליכים אשר נלוו לה הם, בין היתר, שהובילו להתארכות ההליך. בנסיבות אלה, אין בחלוף הזמן שמאז תחילת ההליך כדי להטות את נקודת האיזון לעבר שחרורו של המשיב. זאת, בשים לב להחלטות בית משפט זה, הן בערר על החלטת בית המשפט המחוזי שנמנע מלהורות על חלופת מעצר (בש"פ3979/18) בה אף נקבע כי לא ניתנה המלצה חיובית מטעם שירות המבחן, והן בבקשה האחרונה להארכת מעצרו של המשיב (בש"פ 4220/18).

הבקשה מתקבלת אפוא, ומעצרו של המשיב מוארך בזאת ב-90 ימים החל מיום 12.9.2018 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 43725-03-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.      

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

כמה הייתם משלמים בשביל לפרוץ טלפון הגנוב ?

כמה הייתם משלמים בשביל לפרוץ טלפון הגנוב ?

קראתי בגלובס כתבה שמשבחת את הדס שטייף על כך שקיבלה לידיה ופרצה את הטלפון הגנוב של עו"ד אפי נוה. בכתבה בגלובס נעשה ניסיון לשכנע שזה בסדר לחטט לאנשים בטלפון, עם קצת עיוות עובדות משמעותיות כמו ההבדל בין "נמצא" ל"נגנב" ובין מידע מקדים על פעילות פלילית או של טרור בטלפון- לבין העדר מקדים כזה ובכלל.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

מעניין האם הדס שטייף שילמה בשביל קבל לגביה את הטלפון הגנוב של עו"ד אפי נוה ומה המחירון לטלפונים גנובים של עורכי דין ועיתונאים – או של כל אחד אחר מאיתנו.

הנייד שנגנב מראש לשכת עורכי הדין לשעבר הנו אחד הפרטים הראשונים שפורסמו סביב מעצרו של עו"ד אפי נוה, פרט שהראה עד כמה הפגיעה בפרטיותו הייתה חריפה, ועד כמה אפילו החסינות הפלילית שניתנה לעיתונאית הדס שטייף שפרצה את הטלפון הנייד הגנוב לא יכולה להצדיק מניעת מיצוי הדין האזרחי בעניינה והחזרת הטלפון הנייד הגנוב לבעליו.

תחשבו לעצמכם שעיתונאי או כל אדם אחר, שם את ידו על הטלפון שנגנב ממכם ושנעלתם בסיסמא, ואחרי שהסיסמא והטלפון נפרצים, נלקחים פרטי מידע מהטלפון, ובמידע שנצבר על הטלפון גם נעשה עוד שימוש איטי ומידתי- המתפרסם אט-אט- לשיקולו של הפורץ ואולי לפי צווי איסור הפרסום המתחדשים של בתי המשפט.

עוד לפני הגשת התביעה בגין הפגיעה בפרטיות בסך של 7,000,000 ₪,  פנה עו"ד בועז בן-צור במכתב ההתראה לפני תביעה ששלח לגלי צה"ל, הבהיר בין היתר, כי:

"קיבלתם לידכם את הטלפון הנייד של מר נוה; פרצתם אותו; העתקתם את תכולתו; עניינתם בתכתובות האישיות של מר נוה; שידרתם עיקרים מעל גלי האתר; ומסרתם את התכתובות האמורות לידי המשטרה. התנהלות זו - לבד מכל שמדובר בהתנהלות שאינה חוקית (ובשל כך גם הוגשה תלונה למשטרה) - פגעה פגיעה חריפה ביותר במרשנו, כמו גם בצדדים שלישיים"

עוד במכתב הממוען לשטייף ולראש מחלקת החדשות בגלי צה"ל, אילאיל שחר; לרזי ברקאי, מגיש התוכנית "מה בוער"; ולעורכת התוכנית, נורית קנטי; כותב עו"ד בן-צור כי "דומה שקשה עד מאוד להיזכר בהתנהלות עיתונאית כה לקויה ופסולה כפי זו העומדת על הפרק"

לפי אותו מכתב גם "נוה לא נתן לאיש רשות לעשות כל שימוש במכשיר הטלפון הנייד שלו. מדובר במכשיר טלפון המוגן באמצעות סיסמה, הכולל תכתובת אישית ופרטית של מר נוה עם גורמים שונים ובכללם: עורכי דין, לקוחות שנים, חברי כנסת, גורמים מהמערכת השופטת, חברים, שרים, עיתונאים ועוד. ככל אדם, מר נוה מנהל שיחות אישיות בנושאים שונים, שאינן מיועדות לאוזניהם של אחרים. שיחות אלה הן שיחות פרטיות במובהק. נטילתן, בחינתן והפצתן כמותן, לכל דבר ועניין, כהאזנת סתר אסורה". כעת, התנהלות שקשה ליישבה עם אמת מידה חוקית או עיתונאית כלשהי".

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.