יום חמישי, 23 במאי 2019

עו"ד נועם קוריס – על וואלה תקשורת, משטרת ישראל, ולקוחות מסויימים

עו"ד נועם קוריס –  על וואלה תקשורת, משטרת ישראל, ולקוחות מסויימים

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

השבוע פנה אלי לקוח קבוע שלי והתייעץ איתי לגבי איזה עניין, הוא אמר לי שהוא "רוצה לוודא" שמותר לו לעשות איזה משהו שלדבריו "כולם עושים".

לאור חיסיון של יעוץ עו"ד לקוח, בואו נאמר, שהוא התייעץ איתי לגבי סוג של פרסום באינטרנט, ולא אכנס כאן יותר לעומקו של יעוץ, רק אציין שמייד הסברתי לו את האיסור, ואחרי שניסה להתעקש גם שלחתי לו בווטסאף, גם את נוסח החוק הרלוונטי.

תקשיבו, זה עדיין לא שכנע אותו, הוא התקשר אלי ונתן לי דוגמאות של אחרים שמפרסמים בצורה שבה הוא רוצה לפרסם, לדבריו.

הוא אפילו שלח לי בווטסאף, פרסום קצת דומה למה שהוא תיאר, של מישהו אחר.

בכל מקרה, ההתעקשות שלו פתאום הזכירה לי לקוח אחר, שבשנת 2005 הפעיל את אחד מאתרי האינטרנט הגדולים והמובילים בישראל וביקש "רק לוודא" איתי, שגם לו מותר לפרסם הימורים בחו"ל, כמו בוואלה, נענע ו MSN.

אז דרך אגב, באמת בכל האתרים הגדולים היו המון פרסומים ובאנרים שהובילו לאתרי הימורים גדולים בחו"ל, בעיקר בארה"ב.
אז מכוון שלא הכרתי היטב את התחום, עשיתי קצת בדיקות של החוקים השונים, וראיתי שחוק העונשין, בסעיף 224 וב סעיף 227, שאומר כך:
 "השתתפות בעריכת הגרלות והימורים
227. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו  מאסר שנה אחת כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(33)."
אוסרים על פרסום הימורים בישראל, למיטב הבנתי ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של הימורים אלו, זה גם מה ששלחתי לו.

אני זוכר שהוא ממש התאכזב, אולי הוא אפילו כעס, לאתרים כמו וואלה, נענע, MSN היה כבר אז יעוץ משפטי מהמשרדים הנחשבים בישראל. "איך הם מפרסמים?" הוא הקשה אלי.

"אתה עו"ד, תעשה שגם אני אוכל לפרסם כמוהם!"

זה היה מאוד מתסכל, הרי לאתרי הענק האלו, שבבעלות מיקרסופט וואלה תקשורת ונענע יש יועצים משפטיים ידועים, והנחתי שמפעילי האתרים התייעצו עימם, ואפילו הלקוח שלי התעקש ושאל אותי, מה הבעיה "לשעות כמו כולם", ורק אני לא מצאתי איך לאפשר ללקוח שלי לפעול לפי שאיפותיו העיסקיות, ובמסגרת החוק.

אני זוכר שחפרתי וחפרתי וממש ניסיתי למצוא פתרון חוקי ואז פתאום אחרי כמה ימים הלקוח שלח לי סמס עם המילה "תודה!" ועוד כתבה על כך שמשטרת ישראל פשטה על משרדי וואלה, וחקרה חשודים, ותפסה חומרים- והכל בגלל פרסום הימורים לא חוקיים ובדיוק אותם הבאנרים.

אחרי זמן קצר גם פורסם, שהמשטרה פשטה על משרדי נענע, MSN, וספורט און ליין. הנה זה עדיין מופיע כאן:

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1067681
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3194450,00.html

אז לא עקבתי אחר כך על הפרשה של ההימורים בוואלה, ולא בדקתי האם העמידו מישהו לדין בעניין, אבל אין לי ספק שהיום כבר אף אתר גדול לא מפרסם הימורים בצורה לא חוקית.

עכשיו מה שנשאר לי זה לחזור שוב אל הלקוח שלי מעכשיו, ולהסביר לו את דעתי על "כולם עושים" ו"כמו כולם".


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, וואלה, הימורים, משטרת ישראל, כמו כולם

יום שבת, 2 במרץ 2019

בית המשפט העליון אישר להאריך מעצר בפעם השמינית


בית המשפט העליון אישר להאריך מעצר בפעם השמינית
בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בבקשה שמינית להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק) ב-90 ימים החל מיום 12.9.2018 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 43725-03-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס - על פיגועי טרור, איראן וטראמפ
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


ביום 21.3.2016 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח, ניסיון רצח וקשירת קשר לפשע. כתב האישום תוקן ביום 27.3.2018 כך שאוחד עם כתב אישום שהוגש נגד בנו הקטין. עניינו של המשיב נדון פעמים מספר לפני בית משפט זה והעובדות הרלוונטיות הובאו בהרחבה במסגרת החלטות קודמות שניתנו בעניינו (בש"פ 6151/16; בש"פ 2864/17). על כן, לא ראיתי צורך לפרטן פעם נוספת. די לציין כי על פי המסכת העובדתית המיוחסת למשיב כפי שזו מופיעה בכתב האישום המתוקן, הוא קַשָר קֶשֶר עם בנו לגרום למותם של מכּרים המסוכסכים עם בנו, ובהמשך לכך הגיעו השניים לביתם של המכּרים ודקרו אותם בעזרת סכינים, באופן אשר גרם למותו של אחד מהם.


בד בבד עם הגשת כתב האישום המקורי הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה, ומאז הוגשו מספר בקשות להארכת מעצרו של המשיב. זוהי כאמור הבקשה השמינית להארכת מעצרו.

השתלשלות ההליכים בתיק העיקרי
כבר כעת יצוין כי ההליכים נגד המשיב ידעו עליות ומורדות. לאחר שהחל משפטם של המשיב ובנו, ולאחר שהתקיימו שמונה ישיבות הוכחות, השניים הודו במיוחס להם וביום 18.5.2017 הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון. ואולם, ביום 26.6.2017 הגיש המשיב בקשה לחזור בו מהודאתו. ביום 18.7.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, בנמקו כי מדובר בניסיון להשגת יתרון דיוני לו ולבנו. אלא שביום 31.8.2017 הגיש גם בנו של המשיב בקשה לחזור בו מהודאתו. במסגרת הדיונים בבקשה ההיא מסרה המבקשת כי היא אינה מתנגדת לבקשת הבן, אך לצד זאת הודיעה כי ביטול הסדר הטיעון עמו יביא גם לביטול הסדר הטיעון עם המשיב.

ביום 1.11.2017 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת הבן לחזור בו מהודאתו, וכפועל יוצא מכך ביטל את הכרעת הדין בעניינם של המשיב ובנו. שבעה ימים לאחר מכן החליט המותב שדן בתיק (השופטים ש' דותןמ' לוי ו-י' לוי) לפסול עצמו על מנת להגן על זכויותיו של המשיב כנאשם, והתיק הועבר למותב חדש (סגן הנשיא ג' נויטל והשופטים ט' חיימוביץ ו-ג' גונטובניק). ביום 15.1.2018 דחה המותב החדש את בקשת המבקשת להמשך שמיעת התיק מהמקום שבו הפסיק המותב הקודם (סיום פרשת התביעה), נוכח הצורך בהתרשמות ישירה מן העדים. בעקבות זאת, החל המותב החדש בשמיעת הראיות בתיק מההתחלה.

טענות הצדדים
לטענת המבקשת, מסוכנותו של המשיב נלמדת מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום, והיא אינה ניתנת לאיון באמצעות חלופת מעצר. מסוכנותו אף נלמדת מתסקירי המעצר האחרונים שניתנו בעניינו, המצביעים על כך שבתקופה שחלפה לא חלה הפחתה משמעותית במסוכנות הנשקפת ממנו, ושקיים סיכון להתנהלות אלימה מצדו בסיטואציות דומות בעתיד. כן קיים חשש ממשי להימלטותו מאימת הדין, נוכח העבירות החמורות המיוחסות לו ונוכח העובדה שהוא נמלט מהמשטרה במשך כארבעים ימים בטרם הסגיר עצמו. באשר לקצב התקדמות ההליך, המבקשת ציינה כי עד כה התקיימו ארבעה מועדי הוכחות לפני המותב החדש בהם נשמעה עדותם של חמישה עדי תביעה, וקבועים שישה מועדי הוכחות נוספים. עוד טענה המבקשת כי התמשכות ההליכים רובצת לפתחו של המשיב ובנו, אשר בעקבות חזרתם מהודאתם החל משפטם מחדש, וזאת לאחר שהתקיימו שמונה דיוני הוכחות במהלכם נשמעו 19 עדים. התנהלותם של המשיב ובנו לאורך המשפט מלמדת על ניסיונם למשוך זמן ולעכב את מתן פסק הדין בעניינם.

בא-כוחו של המשיב טען מנגד כי יש לדחות את הבקשה ולבחון את מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני. באשר לקצב התמשכות ההליך, המשיב עצור מזה כשנתיים וחצי. אמת היא כי מדובר בהשתלשלות הליכים מיוחדת, אולם המשפט אינו צפוי להסתיים בקרוב ואף הערכות המשיבה בבקשות הקודמות באשר לקצב ההתקדמות הצפוי התבדו. באשר לעילות המעצר, עילת השיבוש שהייתה קיימת בעבר התאיינה נוכח העובדה שהעד היחיד הקושר את המשיב למעשה הדקירה כבר העיד. באשר לעילת המסוכנות, שירות המבחן העריך כי נשקפת מהמשיב מסוכנות בינונית. כמו כן, המדובר באדם בן שישים, נעדר עבר פלילי, שמעורבותו בכתב האישום מינורית. הוא אסיר למופת המשמש כקצין חינוך בכלא. לצד זאת יש לקחת בחשבון את חזקת החפות העומדת למשיב, בפרט נוכח העובדה שמהרגע הראשון בחקירתו הוא עמד על חפותו, ויש נגדו עדות יחידה של קטין שנפלו בה סתירות. גם בית משפט זה (בש"פ 9567/17, השופטת י' וילנר) סבר בעבר כי נוכח התמשכות ההליכים נקודת האיזון נעה לעבר זכותו של המשיב לחירות, ועל כן הורה על בחינה של שחרורו לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני. בהמשך לכך שירות המבחן ערך תסקיר אשר בסיכומו המליץ על שחרורו לחלופה. בית המשפט המחוזי אמנם לא אימץ המלצה זו, אולם מאז חלפו כשבעה חודשים, ובשים לב לכל האמור, יש הצדקה לבצע בחינה מחודשת של אפשרות שחרורו.

דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפנַי בית המשפט העליון, הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

כידוע, במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק נדרש בית המשפט לערוך איזון בין הפגיעה בחירות הנאשם, לו עומדת חזקת החפות, לבין האינטרס הציבורי של שלום הציבור ובטחונו (ראו למשל: בש"פ 6298/18 ‏מדינת ישראל נ' אלמליח, פסקה 7 (13.9.2018); בש"פ8524/17 מדינת ישראל נ' פוגל (3.1.2018)). במסגרת איזון זה יש לשקול, בין היתר, את מידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם; חומרת העבירה המיוחסת לו, בשים לב לאופייה ולנסיבות ביצועה; עוצמת החשש מפני שיבוש הליכי משפט מצדו; חלוף הזמן ממועד מעצרו; קצב התקדמותו של ההליך המשפטי (וראו: בש"פ 5443/18 מדינת ישראל נ' אביטן, פסקה 7 (9.8.2018); בש"פ1087/18 ‏מדינת ישראל נ' פוגל, פסקה 19 (1.3.2018)). ככל שתקופת המעצר מתארכת, נעה נקודת האיזון לטובת חירותו של הנאשם. יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו וליתן את הדעת לנסיבות ולגורמים שהביאו להתמשכותו של ההליך המשפטי (ראו למשל: בש"פ 419/18 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 19 (25.1.2018); בש"פ 5705/14 מדינת ישראל נ' שליו, פסקה 16 (2.9.2014))

יישום אמות מידה אלה בעניינו של המשיב מוליך למסקנה כי יש להורות על הארכת מעצרו. נגד המשיב עומד כתב אישום המייחס לו עבירת רצח, העבירה החמורה בספר החוקים, כמו גם עבירות חמורות נוספות. עבירת הרצח מקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית, ורק במקרים נדירים ויוצאי דופן ניתן יהיה להסתפק בחלופה למעצרו של מי שמואשם בה (וראו למשל: בש"פ5802/18‏ מדינת ישראל נ' אברג'יל, פסקה 9 (9.8.2018); בש"פ 6355/18 ‏מדינת ישראל נ' ותד, פסקה 9 (13.9.2018)). אף על פי כן, בעניינו של המשיב נבחנה חלופת מעצר, אולם בית המשפט המחוזי מצא כי אין בה כדי לאיין את מסוכנותו, וגם ערר שהגיש על החלטה זו – נדחה (בש"פ3979/18). לכך יש להוסיף את החשש להימלטות המשיב מהדין. לא זו בלבד שעבירת הרצח המיוחסת לו מקימה חשש אינהרנטי להימלטות מן הדין עקב חומרת הענישה שהיא נושאת בצדה (ראו, למשל: בש"פ 1363/18 ‏מדינת ישראל נ' טחימר, פסקה 10 (21.2.2018); בש"פ 3790/18מדינת ישראל נ' טחימר, פסקה 9 (21.5.2018)), בעניינו אף קיים חשש ממשי הנובע מהעובדה שהוא עצמו נמלט מן הדין בתחילת ההליך.

באשר לקצב התקדמות ההליך, לאחר עיון בהחלטות המותב המקורי שדן בעניינו של המשיב, בבקשות הקודמות להארכת מעצרו ובהחלטות שניתנו בעניינן, שוכנעתי כי התמשכות ההליך אינה רובצת לפתחה של המבקשת. בקשתו של המשיב לחזור בו מהודאתו וההליכים אשר נלוו לה הם, בין היתר, שהובילו להתארכות ההליך. בנסיבות אלה, אין בחלוף הזמן שמאז תחילת ההליך כדי להטות את נקודת האיזון לעבר שחרורו של המשיב. זאת, בשים לב להחלטות בית משפט זה, הן בערר על החלטת בית המשפט המחוזי שנמנע מלהורות על חלופת מעצר (בש"פ3979/18) בה אף נקבע כי לא ניתנה המלצה חיובית מטעם שירות המבחן, והן בבקשה האחרונה להארכת מעצרו של המשיב (בש"פ 4220/18).

הבקשה מתקבלת אפוא, ומעצרו של המשיב מוארך בזאת ב-90 ימים החל מיום 12.9.2018 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 43725-03-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.      

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שני, 11 בפברואר 2019

כמה הייתם משלמים בשביל לפרוץ טלפון הגנוב ?


כמה הייתם משלמים בשביל לפרוץ טלפון הגנוב ?
קראתי בגלובס כתבה שמשבחת את הדס שטייף על כך שקיבלה לידיה ופרצה את הטלפון הגנוב של עו"ד אפי נוה. בכתבה בגלובס נעשה ניסיון לשכנע שזה בסדר לחטט לאנשים בטלפון, עם קצת עיוות עובדות משמעותיות כמו ההבדל בין "נמצא" ל"נגנב" ובין מידע מקדים על פעילות פלילית או של טרור בטלפון- לבין העדר מקדים כזה ובכלל.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

מעניין האם הדס שטייף שילמה בשביל קבל לגביה את הטלפון הגנוב של עו"ד אפי נוה ומה המחירון לטלפונים גנובים של עורכי דין ועיתונאים – או של כל אחד אחר מאיתנו.


הנייד שנגנב מראש לשכת עורכי הדין לשעבר הנו אחד הפרטים הראשונים שפורסמו סביב מעצרו של עו"ד אפי נוה, פרט שהראה עד כמה הפגיעה בפרטיותו הייתה חריפה, ועד כמה אפילו החסינות הפלילית שניתנה לעיתונאית הדס שטייף שפרצה את הטלפון הנייד הגנוב לא יכולה להצדיק מניעת מיצוי הדין האזרחי בעניינה והחזרת הטלפון הנייד הגנוב לבעליו.

תחשבו לעצמכם שעיתונאי או כל אדם אחר, שם את ידו על הטלפון שנגנב ממכם ושנעלתם בסיסמא, ואחרי שהסיסמא והטלפון נפרצים, נלקחים פרטי מידע מהטלפון, ובמידע שנצבר על הטלפון גם נעשה עוד שימוש איטי ומידתי- המתפרסם אט-אט- לשיקולו של הפורץ ואולי לפי צווי איסור הפרסום המתחדשים של בתי המשפט.

עוד לפני הגשת התביעה בגין הפגיעה בפרטיות בסך של 7,000,000 ₪,  פנה עו"ד בועז בן-צור במכתב ההתראה לפני תביעה ששלח לגלי צה"ל, הבהיר בין היתר, כי:

"קיבלתם לידכם את הטלפון הנייד של מר נוה; פרצתם אותו; העתקתם את תכולתו; עניינתם בתכתובות האישיות של מר נוה; שידרתם עיקרים מעל גלי האתר; ומסרתם את התכתובות האמורות לידי המשטרה. התנהלות זו - לבד מכל שמדובר בהתנהלות שאינה חוקית (ובשל כך גם הוגשה תלונה למשטרה) - פגעה פגיעה חריפה ביותר במרשנו, כמו גם בצדדים שלישיים"

עוד במכתב הממוען לשטייף ולראש מחלקת החדשות בגלי צה"ל, אילאיל שחר; לרזי ברקאי, מגיש התוכנית "מה בוער"; ולעורכת התוכנית, נורית קנטי; כותב עו"ד בן-צור כי "דומה שקשה עד מאוד להיזכר בהתנהלות עיתונאית כה לקויה ופסולה כפי זו העומדת על הפרק"

לפי אותו מכתב גם "נוה לא נתן לאיש רשות לעשות כל שימוש במכשיר הטלפון הנייד שלו. מדובר במכשיר טלפון המוגן באמצעות סיסמה, הכולל תכתובת אישית ופרטית של מר נוה עם גורמים שונים ובכללם: עורכי דין, לקוחות שנים, חברי כנסת, גורמים מהמערכת השופטת, חברים, שרים, עיתונאים ועוד. ככל אדם, מר נוה מנהל שיחות אישיות בנושאים שונים, שאינן מיועדות לאוזניהם של אחרים. שיחות אלה הן שיחות פרטיות במובהק. נטילתן, בחינתן והפצתן כמותן, לכל דבר ועניין, כהאזנת סתר אסורה". כעת, התנהלות שקשה ליישבה עם אמת מידה חוקית או עיתונאית כלשהי".

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 19 בדצמבר 2018

עו"ד נועם קוריס- ויתר על מניות Lenovo ועכשיו תבע


עו"ד נועם קוריס- ויתר על מניות Lenovo ועכשיו תבע
בית המשפט העליון דחה לאחרונה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לסלק על הסף תביעה שהוגשה על ידי עו"ד מרום כנגד אביה של גרושתו, בטענה שהאחרון צריך להשיב לייו מניות של חברת לנובה

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? 

עו"ד נועם קוריס

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


ביום 30.1.2017 הורה השופט בנימין ארנון, מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, על סילוקה על הסף של התובענה שהגיש המערער, עו"ד דב מרום שמש (להלן: "עו"ד מרום שמש") נגד חותנו לשעבר (דהיינו, אבי גרושתו), מר חזי (יחזקאל) מרום (להלן: "מר מרום").

עניינה של התביעה שסולקה הוא מניות של חברת Lenovo Group Ltd. (להלן: "המניות"), אשר לטענת עו"ד מרום שמש רכש מר מרום בעבורו בשנת 1999 תמורת 5,000 דולר שמסר לו. הסעדים שהתבקשו היו צו המורה למר מרום למסור את המניות או שוויין, לרבות רווחים, הכנסות, דיבידנדים וכל זכות אחרת שצמחה מהמניות.

עו"ד נועם קוריס

עילת הסילוק על הסף היא ויתורו של עו"ד מרום שמש על עילת התביעה נגד מר מרום. הוויתור האמור מצוי במסגרת הסכם הפשרה שנערך בין עו"ד מרום שמש לבין גרושתו (בתו של מר מרום), גב' חגית מרום שמש (להלן: "גב' מרום שמש"), ביום 11.6.2016, והעוסק בהסדרת ענייניהם הממוניים בעקבות גירושיהם (להלן: "הסכם הפשרה"). הסכם פשרה זו הושג במהלך דיון לפני בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים (השופטים משה סובל – אב"ד, תמר בזק רפפורט ודוד מינץ), במסגרת עמ"ש 33588-10-12, והוא מפורט בפרוטוקול הדיון.

וזו לשון סעיף 5 בהסכם הפשרה, שעל בסיסו סולקה התביעה:

"מבלי לגרוע מהאמור ובנוסף לו, ולסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים מכל מין וסוג שהוא, לרבות בקשר לצדדי ג' ולבני משפחה של הצדדים, ולרבות עניין דמי השימוש בבית, מזונות עבר, חוב מזונות בתיק הוצל"פ וחובות בגין בית הצדדים, הוסכם כדלקמן:..."
          
למען שלמות התמונה נצטט גם את סעיף 8 להסכם הפשרה הקובע כדלהלן:

"בכך מחוסלים באופן סופי ומוחלט כל הסכסוכים והתביעות ההדדיות שבין הצדדים, ובכלל זה, כל זכות או חובה או נכס הרשומים על שם אחד הצדדים יישארו שלו".


בית המשפט קמא סבר כי הסכם הפשרה, לאור לשונו של סעיף 5 האמור, מהווה ויתור על תביעות הן בין בני הזוג המתגרשים והן כלפי בני משפחותיהם, ובכללם מר מרום. מבחינה משפטית הבהיר בית המשפט כי מדובר בחוזה לטובת צד ג', המקנה למר מרום את ההגנה המשפטית מפני האפשרות שייתבע על ידי עו"ד מרום שמש. כן הבהיר בית המשפט קמא כי אין ממש בניסיונותיו של עו"ד מרום שמש ללמוד מתכתובת הדואר האלקטרוני בינו לבין מר מרום, כי היה מובן לשני הצדדים כי זכותו של עו"ד מרום שמש למניות נשמרת לו.

עו"ד מרום שמש לא השתכנע מנימוקיו של בית המשפט קמא. לשיטתו לא היה מקום לקבוע כי הסכם הפשרה הוא חוזה לטובת צד ג', שכן העניין לא נטען בכתב ההגנה, ומאחר שלשיטתו לא לכך כיוונו הצדדים כשעשו את הסכם הפשרה. לדבריו, סעיף 5 להסכם הפשרה הוסף דווקא לבקשתו, על מנת שלא ייתבע על ידי בני משפחתה של גרושתו להשיב הלוואות שניתנו לבני הזוג בעבר, ואין לראות בו בשום פנים הסדר המיועד להקנות הגנה לחתנו לשעבר. זאת ועוד, עו"ד מרום שמש הבהיר כי לא שכח חס וחלילה מעניין המניות במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרתו גובש ונוסח הסכם הפשרה, אלא נמנע בכוונת מכוון מלכלול התייחסות אליהן בהסכם הפשרה.

דינו של ערעור זה להידחות. לשונו של הסכם הפשרה ברורה, וכך גם תכליתו. הלשון מורה כי ההסכם מסיים בדרכי נועם את המחלוקות הכספיות והרכושיות בין בני הזוג, כאשר בכפוף למוסדר בו במפורש, כל צד יפנה לדרכו עם הרכוש שברשותו, תוך שהצד האחר מוותר על כל טענה העומדת לו, "לרבות בקשר לצדדי ג' ולבני משפחה של הצדדים". התכלית הברורה היא להביא סוף לסכסוכים הכספיים והרכושיים אשר נלוו להליך הגירושים, כמקובל במקומותינו. הן לאור הלשון, והן לאור התכלית, צדק בית המשפט קמא כאשר קבע כי יש לראות בכך סוף פסוק הן לתביעות רכושיות של עו"ד מרום שמש כלפי גרושתו, והן לתביעות רכושיות של עו"ד מרום שמש כלפי בני משפחתה, ובכלל זה כל דרישה של עו"ד מרום שמש ביחס למניות שרכש חותנו עבור בני הזוג מרום שמש לפני עשרים שנה.

ויובהר, ככל שהמניות האמורות היו מוחזקות בחשבון השייך לגב' מרום שמש, פשיטא כי הסכם הפשרה היה מונע כל תביעה מצד עו"ד מרום שמש ביחס אליהן. בענייננו המניות מוחזקות בנאמנות על ידי אביה, ואולם בכך אין כדי לשנות דבר, במיוחד בשים לב ללשונו הרחבה של הסכם הפשרה, המבהירה כי ויתור הזכויות בין בני הזוג המתגרשים חל לא רק ביניהם, אלא גם כלפי בני משפחתם. זאת ועוד, עו"ד מרום שמש היה מודע, לפי דבריו, לנושא המניות בעת עריכת הסכם הפשרה. ממילא, ככל שסבר כי דינן של המניות צריך להיות שונה מדינו של כל רכוש אחר שנצבר במהלך חיי הנישואין שהגיעו לסיומם, עליו היה מוטל הנטל להעלות עניין זה לפני בית המשפט שהסדיר את התביעות הרכושיות בין בני הזוג. עו"ד מרום שמש לא עשה כן, ועל כך באפשרותו לבוא בטענות רק לעצמו.

כאמור, המערער טען כי הוא זה שדרש את הוספת סעיף 5 להסכם הפשרה, וזאת במטרה להגן על עצמו מפני תביעות בני משפחתה של גרושתו, ולא על מנת לחסום תביעות מטעמו. ואולם, אף אם נניח כי זו הייתה כוונת המערער בשעתו, וכי הסעיף האמור נוסף על פי דרישתו, הרי שאין בכך כדי לשנות את הפרשנות שיש לתת לסעיף 5 להסכם הפשרה. כידוע, בהליך פרשנות החוזה, לכוונתו הסובייקטיבית הנסתרת של הנסח, אשר הצד השני אינו מודע ואינו צריך להיות מודע לה, אין חשיבות. נהפוך הוא, "כלל גדול הוא בפירוש החוזים שהעיקר אינו כוונת הכותב והדברים שבליבו, אלא המילים בהן השתמש, ואיך ניתן היה לצד השני לחוזה לקרוא אותן מילים ולהבינן" (דברי השופט יצחק קיסטר בע"א 480/65 הדרי נ' מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ, פ"ד כ(2) 82, 84 (1966); לדיון ראו אהרן ברק פרשנות במשפט – פרשנות החוזה 413-407 (התשס"א)).

המערער סבור כי נגרם לו עוול דיוני, שכן הטענה עליה ביסס בית המשפט קמא את דחיית התביעה, לפיה הסכם הפשרה הוא חוזה לטובת צד ג', הכולל ויתור הפועל גם ביחסיו של המערער כלפי מר מרום, לא נטענה בכתב ההגנה. בטענה זו אין ממש. הטענה כי הסכם הפשרה חוסם את תביעות לא רק כלפי גב' מרום שמש, אלא גם כלפי בני משפחתה, וביניהם אביה, מר מרום, הועלתה כבר בפתח כתב ההגנה, ובפירוט רב. המלבוש המשפטי של טענה זו הוא שהסכם הפשרה הינו חוזה לטובת צד ג'. מכאן, שכל שעשה בית המשפט הוא "לתרגם" למינוח המשפטי המדויק, את הטענה שנטענה כדבעי בכתב ההגנה.

גם בטענות המערער ביחס לפרשנות שיש לתת לתכתובת הדואר האלקטרוני בין הצדדים לא מצאנו ממש. כל שציין מר מרום בהודעה ששלח ביום 24.6.2014 הוא "כאשר תעמוד בחובותיך אלינו נוכל להתיחס לבקשתך...", ומכאן לא ניתן להסיק כי הודה או הכיר בדרישת המערער ביחס למניות.

סוף דבר, צדק בית המשפט קמא עת קבע כי סעיף 5 להסכם הפשרה מהווה ויתור גם על התביעה לקבלת המניות או שוויין. לפיכך דין הערעור להידחות.

המערער ישלם למשיב את הוצאות הערעור בסכום של 15,000 ש"ח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.
ש

יום שלישי, 13 בנובמבר 2018

נדחתה העתירה נגד עו"ד אפי נוה

נדחתה העתירה נגד עו"ד אפי נוה
בהתאם להחלטת בית המשפט העליון בשבתו שבית המשפט הגבוה לצדק, נדחתה עתירה של התנועה לאיכות השלטון. המשיב 2 הוא אחד מנציגיה של לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים (להלן: הוועדה) לפי סעיף 4(ב) לחוק-יסוד: השפיטה. לפי הנטען בעתירה, הוא נחשד בביצוע עבירות שעיקרן סיוע למי שנסעה איתו לחוץ לארץ, לצאת מישראל בלא מעבר בביקורת הדרכונים. ביום 28.10.2018, הודיע פרקליט המדינה למשיב 2 כי נשקלת העמדתו לדין בעבירות קשירת קשר לעוון, יציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא. ההעמדה לדין כפופה לשימוע. עוד קודם לכן, ביום 18.10.2018, הגישה העותרת עתירה זו. היא ביקשה להורות למשיבה 1 להעביר את המשיב 2 מכהונתו בוועדה, ולחלופין להשעות אותו מכהונתו בה. עוד ביקשה העותרת להורות למשיבה 3 להעביר את המשיב 2 מכהונתו בוועדה ולמנות נציג תחתיו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

בתגובותיהם המקדמיות ביקשו המשיבים לדחות את העתירה. הם ציינו כי עד לסוף שנה זו קבועה לוועדה ישיבה אחת, ביום 23.11.2018, וכי המשיב 2 הודיע שאם הוא יהיה נתון בחקירה במועד זה, הוא לא ישתתף בישיבת הוועדה. המשיב 2 שב בתגובתו המקדמית על הודעתו כי לא ישתתף בדיוני הוועדה עד שהגורמים המוסמכים יכריעו בעניינו, וציין שישקול את עמדתו עם התבהרות המצב המשפטי בעניינו. המשיבים ביקשו לדחות את העתירה מחמת אי מיצוי הליכים, מחמת שהתייתרה והדיון בה תיאורטי, מחמת עילות סף נוספות ולגופה.


לאחר ששופטי בג"צ עיינו בעתירה, בהודעת עדכון מטעם העותרת ובתגובות המקדמיות שהגישו המשיבים, מצא ההרכב כי דין העתירה להידחות הן בשל אי מיצוי הליכים, הן בהעדר עילה להתערבות שיפוטית בנקודת הזמן הנוכחית. אין חולק על חשיבותה של הוועדה ועל הצורך להבטיח את טוהר הליך הבחירה של שופטים. בעתירה זו לא נדרש בג"צ לדון בשאלות באשר לכשירות של חשודים בפלילים לכהן בה. הודעת המשיב 2, די בה בשלב זה כדי להשיג את התוצאה המעשית שהעותרת מבקשת: בישיבות הוועדה לא ישתתף גורם שחשוד בביצוע עבירות. כעת יש לאפשר לגורמים המוסמכים להשלים את הליך קבלת ההחלטות – כל אחד בתחומו שלו. כאמור, למשיב 2 ניתנו 30 יום להשמיע טענות בכתב לפני פרקליטות המדינה. לאחר שיעשה כן ותתקבל החלטה בעניינו, תהא לכך השפעה על התשתית הצריכה לעניין המשך כהונתו בוועדה. על יסוד התשתית שתתגבש יוכלו הגורמים המעורבים להידרש לקבלת החלטות נוספות. בהינתן ההחלטות שיתקבלו ואם תהא עילה לכך תוכל העותרת למצות הליכים גם לפני המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין – שהיא הגורם הבוחר את נציגי הלשכה בוועדה. כאן גם המקום להעיר כי העותרת לא ראתה לפנות למועצה הארצית לפני הגשת העתירה, ודי היה בטעם זה, כשלעצמו, כדי להביא לדחיית העתירה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שלישי, 14 באוגוסט 2018

עו"ד נועם קוריס - בואו לקרוא

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפטט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונותעו"ד נועם קוריס כותב ב news1עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום


עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’